מוסיף תגובה שרשמתי בהר התבור הקודם הרלוונטיית לכאן
שפיגלר ,אוחנה ,בניון ברקוביץ
הנה הנימוק

שפיגלר כנציג דור המונדיאל
אוחנה כשחקן הקמפיין האירופאי הטוב בכל הזמנים
בניון כשחקן הקריירה האירופאית הכוללת הטובה בכל הזמנים .
ברקוביץ. כשחקן שהיה הכוכב המשמעותי ביותר באופן אישי באירופה כשחקן מרכזי .

ראויים לציון נוספים .
חודרוב,סטלמך וגלזר.
שהיו אגדיים אך עם הישיגים מקומיים בעיקר .
למרות שעשו גם קצת מעבר
סטלמך למשל עם השער מול יאשין .
חודרוב עם תצוגות שוערות בינלאומיות ועוד .

הדור הבא היה דור מונדיאל 70 ואין ספק ששני הנציגים הבכירים שלו שגם עשו קריירה בינלאומית הם שפיגלר שנבחר להר וכן שפיגל אפשר לציין בדור ההוא עוד שמות ( כשייע ושום) אך אין ספק שהשניים הללו היו הטובים ביותר .
יחד עם זאת ולמרות הופעה יפה בגביע העולם הם לא הגיעו להישג בינלאומי יוצא דופן ( חוץ מזכייה באליפות אסיה )

דור שנות ה 80 כלל את אוחנה (שנבחר להר אך בירושלים מלמליאן קודם לו )
מלמיליאן וסיני
אוחנה הייתה תופעה יוצאת דופן הוא ללא ספק עשה את הקמפיין האירופאי הגדול ביותר אי פעם הכוונה במפעלי גביע אירופה כאשר לקח את מכלן הקטנה לזכייה בגביע המחזיקות תוך שהוא כובש 4 שערים כולל צמד בחצי הגמר מול אטאלנטה האיטלקית ותוך שהוא מבשל בגמר .
כמובן שגם בבית"ר היו לו הישגים כולל 4 אליפויות ו 2 גביעים .
הוא גם החזיר אותה הישר מליגת המשנה לאליפות אבל הוא היה בדור שלא היה קל להיות בו זר והיו הרבה מגבלות לשיתוף זרים וזה פגע אפילו בגדולים ביותר כמו לאדרופ ופאפן.
ולכן הצד הזה פגע בזוכה פרס בראבו .

מלמיליאן וסיני היה הכי ענקיים כאן ללא תחרות אבל לא עשו קריירה בחו"ל ( סיני היה בבלגיה כמה חודשים וחזר) ובתקופתם ישראל לא הצליחה למרות שהתמודדה מול אוסטרליה.
( נציין גם את עודד מכנס ,אבי כהן ורוני רוזנטל מהדור ההוא).

בשנות ה 90 היה כאן דור נפילים שבראשם ברקוביץ שנבחר להר ורביביו שאף עשו קריירה בינלאומית מכובדת.
הראשון לקח 2 אליפויות + 3 גביעים בארץ ועשה קריירה יפיפיה בחו"ל כאשר במשחק הפתיחה הוא כובש צמד ומבשל 3 מול יונייטד הגדולה ביותר אז .
אבל חסרונו היה שהוא שיחק בקבוצות קטנות בניגוד לבניון למשל וכן שלא הצליח להצעיד את הנבחרת לטורניר גדול למרות שהיה שחקנה המרכזי.

רביבו נתן שנים נהדרות בסלטה ויגו כולל רבע גמר אופ",א וניצחנות קבועים על ריאל הגדולה .
הוא היה לשחקן השנה בטורקיה לקח שם אליפות ואף היה לישראלי הראשון בליגת האלופות.
אך גם הוא לא הגיע לגדולות ביותר ובארץ לקח רק גביע בודד .

( בעשור זה נציין גם את טל בנין , עטר , חזן , ואלון מזרחי מהדור ההוא).

בעשור הקודם כיכב בעיקר יוסי בניון שעשה אולי את הקריירה האירופאית המצטברת הטובה ביותר ששיחק ועוד באופן ממשי בקבוצה גדולה כליברפול ואחר כך קצת פחות בארסנל וצלסי .
גם בארץ לקח 2 אליפויות + גביע כשחזר לחיפה .
החיסרון היחיד שלו היה בתארים הבינלאומיים. ועדיין הוא בהר .
כבר כשהיה בווסטהאם שיחק בגמר גביע 2006 היה נהדר בישל פעמיים אך קבוצתו חטפה שער דקה 89 והפסידה בפנדלים.
אח"כ הודח עם ליברפול בחצי גמר אלופות לצלסי לאחר שהדיח את ריאל עם שער ניצחון בברנבאו.
היה איתה קרוב לזכייה באליפות אך נותר מאחורי היונייטד .
ככה שתארו היחידי באירופה הוא הזכייה בליגה האירופאית עם צ'לסי 12 .
אבל אז שיחק רק בשלבים המוקדמים ולמרות שהיה בסגל לגמר לא שותף.

(ראוי לציון מהדור ההוא אבי נמני כמו דודו אוואט ואולי קטן ).

בעשור הנוכחי הגדול ביותר הוא זהבי עם הישגי ענק בזירה המקומית אבל ללא הצלחה בינלאומית למעט סין .